אבחון

maxresdefault.jpg
הורדה.jpg

סימפטומים ראשונים:

לרוב, מחלת הפרטס תאובחן בעקבות תלונת הילד.ה על כאב במפרק הירך / בברך או צליעה משמעותית.  המקרים הסימפטומים הראשונים מתגלים בהדרגה, כאשר ניתן להבחין במאפיינים הבאים:

צליעה

הצליעה הופכת חמורה כאשר חלה עלייה בפעילות הפיזית ומשתפרת עם ההפחתה בפעילות ומנוחה של הגוף ,מצג שכיבה בה אין הפעלת משקל על המפרק).ניתן  לאפיין את הצליעה באופן בו הילד גורר רגל אחת כאילו היא רגל מעץ.

כאבים בצידי המפשעה, כאבים בירך ,כאבים מאחורי הברך

כאבים אלו נקראים " REFFERD PAIN" המפרק הפגוע משגר כאבים לאזורים שונים ברגל. בחלק מהמקרים כאבים אלו יעכבו את האבחון הראוי והנכון . 

כאבים אלו בד"כ לא מופנים למפרק הירך ולכן יבדקו במקביל נושאים נוספים.

ההורים יבחינו כי קיימות פחות תנועות של המפרק הפגוע אצל הילד/ה ביחס לצד הלא פגוע .

 

התנהגות הילדים/ות: 

במקרים רבים הילד/ה צעיר/ה מדי כדי לתאר במדויק היכן הכאב או מדוע כואב אבל יצביע/תצביע היכן כואב.

יחד עם זאת לא כל הילדים חווים /משקפים את הכאב ולעיתים רק בצילום רנטגן שנערך לאור פציעה או המשך הסימפטומים יצביע על נזק שלא אובחן קודם לכן.

במיון ילדים בשלב זה באם לא בוצע צילום או אם בוצע צילום ולא נראה שינוי גרמי (שינוי של העצם) ,ישלחו את ההורים חדי האבחנה לטיפול במשככי כאבים נוגדי דלקת (ראו התייחסות למשככי כאבים בפרק טיפולים) ,כאשר באופן סטטיסטי שאינו מוכח ונחקר כאחוז מהמקרים ישובו למיון או למוקד ויאובחנו מספר חודשים לאחר מכן עם פרטס.

מחלת הפרטס בתחילתה מלווה בדלקת ובנוזלים , נקרא Transit synovitis – ברוב המקרים בהם מופיעה Transit synovitis היא תחלוף לאחר מספר שבועות ללא נזק , אך חשוב לציין כי במקרי פרטס הדלקת והנוזלים הינם שלב שכיח של טרום/התחלת אי ספיקת הדם לראש מפרק הירך וגם בשלבים מתקדמים עלולה ללוות את הילד/ה.

Pre perthes - שלב המקדים לאבחון מחלת הפרטס זהו שלב בו כל הסממנים מצביעים על "טרום נמק" אשר ניתן לאפיין אותם למעשה כמו טרום התקף לב , כל הסממנים מראים שהוא הולך להתרחש ,אך טיפול אד הוק לצערנו לא מתבצע.

אבחון מדויק לשלב זה ניתן באמצעות בדיקת הדמיה מסוג MRI  בלבד ,בדיקה אשר מאפשרת לאבחן את זרימת הדם , בניגוד לצילום רנטגן שמשקף בעיקר שינויים בעצם – שינויי גרמיים.

 

מניסיוננו המיון לא יישלח את הילד/ה לבדיקת MRI לאור עלויות הבדיקה,חוסר הניסיון וכי "הסטטיסטיקה" של ביה"ח לא מצדיקה ,אך אנו ממליצות להתייעץ בנושא ולהתעמק על אחת כמה וכמה כאשר ידוע מקרה פרטס מקרבה ראשונה או רחוקה במשפחה ו/או קרישיות יתר (פקטורי קרישה-ראו ערך בדיקות) .

אבחון:

האבחון ייעשה ע"י אורטופד/ית ילדים בלבד ודורש בחינה זהירה של הרקע הרפואי ההיסטורי של הילד/ה, בדיקה פיזית הנקראת בדיקה קלינית וצילום רנטגן .

מכיוון שהסימפטומים והסימנים הם לא ספציפיים אך ורק למחלת הפרטס ,הצילום רנטגן באיזור המפרק הינו הכרחי ונדרש כדי לאבחן נכונה.

מחלת הפרטס מאובחנת ברוב המקרים בשיטת האלימניציה זו אבחנה בדרך בה נשללים מצבים שונים בילדים בהם קיימת מעורבות זהה של הירך .

המחלות הנשללות:

•Transient Synovitis – דלקת זמנית שחולפת לאחר מספר שבועות ללא נזק למפרק הירך (אך מאפיינת התחלה של פרטס)

•Corticosteroid Induced Osteonecrosis

•Sickle Cell Disease – אנמיה חרמשית

•Multiplt Epiphyseal Dysplasia – MED הפרעה בהתפתחות ראשי העצמות הארוכות

* Meyer Dysplasia - 

* מניסיון - אם טרם אבחנתם פרטס או מצבים אחרים והילד מגלה סמממנים שתוארו - אנא וודאו מול הרופא/ה כי מבוצעות בדיקות רנטגן לכל אורך הרגל ולא מקטעים שלהערכתו/ה רלוונטיים וזאת כדי לשלול מצבים נוספים כגון ציסטות, בעיות בעצם וכדומה ואם לא מצא ממצא מתאים יש לבצע בדיקה מקיפה יותר כגון MRI .

אבחנה רשמית :

צילום רנטגן האבחנה הרשמית מתקבלת בעת קבלת פענוח צילום הרנטגן . צילום רנטגן פשוט בשני מנחים AP+PP הצילום יראה שינויים גרמיים בהופעה ובצורתו של ראש מפרק הירך .

בהתבסס על השינויים ייקבע השלב בו נמצאת מחלת הפרטס ומעורבות ראש המפרק כלומר האם הנמק הינו מלא או חלקי.

אורתופדים/ות יאבחנו את צילום הרנטגן,יתקבל גם אבחון של רדיולוג בו ביצעתם את הבדיקה.באורטופד עם ניסיון במחלת הפרטס יאבחן את הצילום לעומק מעבר לאבחון שמתקבל.

במקרים של pre-perthes כאשר טרם ניצפו שינויים גרמיים או במהלך שלבי המחלה ייתכן ותבוצע

בדיקת MRI - במרבית המקרים ייעשה שימוש בחומר ניגודי (Gadolinium) באמצעותה ניתן להעריך במדויק את אופי זרימת הדם למפרק הירך ותספק מידע נוסף מפורט של אזור המפרק (בצקות,נוזלים,דלקת) ולגבי אחוז המעורבות של ראש מפרק הירך.

הפענוח של בדיקת MRI מתקבל ע"י רדיולוגים (לא כל האורטופדים/ות יאבחנו בעצמם/ן את הבדיקה) הם ה"עיניים" של הרופאים/ות - רדיולוגים/ות הם רופאים/ות שהתמחו בתחום של אמצעי הדימות השונים זוהי אחת ההתמחויות הארוכות והמורכבות, רדיולוגים/ות איכותיים/ות הם בעלי ידע וניסיון ויכולות גבוהות ולכן אל תהססו גם בתחום זה להפנות את הבדיקה לרדיולוג/ית מומחה/ית בתחום אורטופדית ילדים במידה ויש לכם/ן ספק בפענוח או נדרשת מיומנות גבוהה לבחינת האזור) .

לאחר האבחון רופא/ת הילדים יפנה אתכם לאורטופד/ית ילדים אשר אמון על הטיפול והמעקב במחלה.

טיפול ומעקב ע"י אורטופד/ית ילדים/ות:

האורטופד/ית יבצע בכל בדיקה תקופתית: בדיקה קלינית :טווחי התנועה ,הליכה רגילה ,הליכה על קצות האצבעות,הליכה על העקבים, קפיצה על רגל אחת ועל האחרת, מנחים: ישיבה ,שכיבה, אורך רגליים ,בדיקת עקמת ייבחן לעומק את בדיקות ההדמיה השונות (צילומי רנטגן, MRI וכדומה)

 

מומלץ כי הרופא/ה יסתכל על הילד כמכלול באופן מקיף ורחב (אנחנו רוצים רופא שיסתכל על מלוא התמונה ולא רק מ"חור המנעול" ,קורה לא מעט) כלומר יבחן את מצב הילדים בכל האספקטים הרפואיים כולל בדיקות דם מקיפות, התפתחות הילד , היסטוריה רפואית ומשפחתית, טיפולים תרופתיים ,רגישויות  ותחומים נוספים במידה ומטופלים.

 

משלב זה תחלו במעקב תקופתי קבוע במרבית המקרים כל ביקור ילווה בצילום עדכני לבחון את ההתקדמות במפרק. בנקודה זו חשוב לנו להבהיר כי לדעתנו קיימת נטייה לצלם את הילדים באופן תדיר בשנים הראשונות וכי יש להצדיק את הצילום באופן נקודתי ,כי לאורך זמן לדעתנו הנזק מצילומים תכופים הינו גדול יותר מאשר ביצוע המעקב השוטף.

הביקורים יבוצעו בד"כ באינטרוולים של 3 חודשים בשנה /שנתיים הראשונות, אך אם הינכם צופים שינויים ובעיקר אם רמת הכאב גדלה יש ליצור קשר מיידית ולקבוע פגישה לפני המועד הרגיל. לעיתים צילום אולטרסאונד ישקף נוזלים או דלקת במפרק.

אם אינכם מרוצים מהטיפול אשר מוצע עי הרופא המטפל , יש לגשת לקבל חוו"ד נוספת לאור העובדה כי קיימת אי אחידות בגישה ובטיפול במחלה. יש לקחת בחשבון כי בכל חוו"ד ייתכן ותוצע גישה טיפולית אחרת .

כפי שציינו זה נובע בעיקר כי אין טיפול אחיד לפרטס. כל מקרה פרטס הינו ייחודי וישנם פקטורים רבים שיש לקחת בחשבון:

•גיל הילד ואבחנה

•אחוז מעורבות ,טווחי תנועה ,הכלת ראש המפרק

•התמחות הרופא

•מה נכון לילד ולמשפחה