טיפול רגשי 

 

מסע הפרטס האישי של הילד/ה  ומשפחתו יכול להיות מאוד מאתגר פיזית ומנטלית כאחד.

 

הטיפולים השונים , הזדקקות לכיסא גלגלים, קביים, ניתוחים שונים במידת הצורך מדגישים את החשיבות הגבוהה בלקיחת אחריות ודאגה למצבו הרגיש ונפשי של הילד/ה בעוד הם צולחים את המסע.

לורי קנדי תרפיסטית ילדים מנהלת את Mental Health Mondays ,עונה על שאלות  של הורים בקבוצת התמיכה בפייסבוק העולמית ומקדישה את זמנה לסייע בייעוץ להורים שילדם/ילדתם אובחנו עם מחלת הפרטס.

קיימת חשיבות בתקשורת הבינאישית והחיבור הורה/ילד , כאשר אנו מדברים עם הילדים, מתבגרים אופי התקשורת הינו חשוב לפני שאנו מתחילים במהלך הריפוי וההחלמה.

ילדים ומתבגרים לא יכולים לתקשר באותו אופן כמו מבוגרים ,כך שאנחנו צריכים ללמוד את השפה שלהם :

ילדים מתחת לגיל 8 מתקשרים ,חוקרים ,בוחנים ומתבטאים באמצעות משחק.

ילדים מתחת לגיל 12 מתקשרים נפשית בעיקר באמצעות התנהגות .

מתבגרים "מכים" את כל רצף ההתנהגויות באופן קיצוני בדרגה 10 בסולם של 1-10 (ובד"כ נשפטים באופן מוטעה).

יש ללמוד את המיומנות של נראות הרגשות של ילדים ולדבר על איך מבינים מה הילדים רוצים לומר לנו . ההורים צריכים להיות מסוגלים להבין כהלכה את הרגשות שאתם רואים לפני שאתם יודעים מה לעשות ואיך להתמודד איתם .

עצבות היא אחד מהרגשות הקשים לנו לשאת כאשר אנו מבחינים בה אצל ילדנו. דמעות של ילדינו יפעילו אותנו ויגרמו לנו להחלץ לעזרה כשאר נבחין בהן, הם מבטאים את הבקשה של ילדים לתקשורת ושיח מולנו ויפחיתו את עוצמת העצב.

 

כהורה לילד/ה עם פרטס זה מאוד חשוב שאנו נביע את כל קשת הרגשות לילדנו , אם הוא/היא עצוב/ה אתם בטוחים עצובים גם כן.
אם יראו אתכם עם פנים שמחות ומבטאים עוצמה וחוזקה עם כל הנטל הכבד ויהיה מה ,אז הם יחושו מבולבלים מדוע הם מרגישים את הנטל הכבד.
תהיו כנים. וזו לא חולשה. זהו חוזקה וזה בריא לכולנו .תבכו יחד, תחגגו יחד, תהיו כעוסים יחד.

סיגול תובנות בתגובות האמוציונליות הנפשיות:

· תנו תוקף להתבטאויות הרגשיות

· תלמדו את ילדכם אוצר מילים נפשי

· תתמקדו בצורך המתבטא לא על ההתנהגות

· תמתנו את הצורך בהסלמת המצב

· תעלו את רמת התקשורת - תתקשרו יותר עם ילדכם

· הפחיתו חרדה

 

פרטס וחרדה:

כולנו יודעים איך מרגישה חרדה. לא צריך אבחנה רפואית לשם כך, זו התנהגות אנושית שכיחה ואוניברסלית. בואו נדבר מה זה איך הילד מתמודד איתה ואיך נעזור.

 

חרדה זו אנדרלמוסיה פנימית מאופיינת עי דאגה עודף דאגה ומוצגת כתגובה פיזית ונפשית למה שנתפס כאיום ממשי. אתה יכול לחוות סימפטומטיים פיזיים של ממש כגון : דפיקות לב מואצות , כאבי בטן, רצף מחשבות שונות ,מחשבות שחוזרות על עצמן ,בכי,דאגה מוגזמת ,חוסר שינה ולחץ דם גבוה. כל אלו סימפטומים שלא קשורים לבעיות בריאותיות והן ממשיות ומציאותיות.

 

פרטס לגמרי מגבירה חרדה או גורמת לה , במיוחד אם לא הייתה שם מלכתחילה .
תחשבו כמה לחץ מופעל על הילד עם פרטס כדי לנהל את הפעילות שלהם וזאת כדי לשמור על עצמם ,להיות בטוחים פיזית ולמנוע כאב מיותר. זה נטל גדול לילד.
תחשבו איך זה משפיע עלינו כהורים ולאחר מכן תכפילו כדי לחוש איך זה משפיע על הילד . החשש מלהשאר לבד או להיות שונה והעצב שמלווה לכך מגיע עם תחושות אלו . וזה רמז לעומס יתר של חרדה.

איך חרדה משפיעה עלינו פיזית?

 

חרדה מייצרת קורטיזול (הורמון סטרואידי) בגוף ואילו פעילות פיזית שורפת את הקורטיזול.
ילדים עם מגבלות בפעילות יש להם אתגר לא פשוט, לכן תהיו יצירתיים ותמצאו רעיונות להזיז את הגוף שלהם. גם אם זה פעילות רק של פלג גוף עליון וכל זאת כדי להפטר מרמות ההורמון שעולות ותיתנו לגוף להרגע.

עליינו לתרגל כהורים "טיפול עצמי" , חרדה היא רגש מאוד מדבק לכן יש לתרגל יכולות שנלחמות בחרדה

יש לגרום למוח להיות עסוק ,להתמקד בנושאים שונים כדי לא לדאוג כל הזמן

 

חשבו על טכניקות להסחת דעת . : מוזיקה, אומנות ,כתיבת יומן אישי שמביא לידי ביטוי תחשות ורגשות , פעילות סנסורית , להיות בטבע, משחק חופשי ,לאמץ חיית מחמד, לקרוא ספר, - כל הדברים האלו נותנים למוח שלנו הפסקה מלהיות חרד כל הזמן .
חלק מהילדים מגיבים לאביזרים סנסוסרים שהינם אנטי חרדתיים כגון: חול קינטי, כדורי לחץ, חרוזי מים, בצק קינטי, שמיכה כבדה מחבקת, ידיים עסוקות "נלחמות" במוחות עסוקים. לפעמים לשחק בחול כ 15-30 נקודות כמה פעמים בשבוע יכול לחולל פלאים .

 

קרדיט: לורי כולל לינק.

אנחנו ממליצות מניסיון :

א.תיווך יומיומי לילד בהתאם לגילו- טרם בדיקות ,ביקורים ,ניתוחים וכל פעולה לא שגרתית באופייה בחיי הילד.

אי הידיעה והסתרה מהילד הינה הרסנית ,לילדים יש נטייה לייצר מציאות שההורים לא יכולים לדמיין כלל לכן יש להתאים את השיח לגיל ,להסביר לפרט ולשתף. לא לחסוך מידע שהילד מבקש לדעת אך חשוב מאוד להתאימו לגילו .

 

לגבי הפרטס- בגילאים הצעירים מומלץ לרכוש ספר על גוף האדם ולספר מה קורה למפרק ולמה למעשה כואב.
לגבי בדיקות - באתרים של ביה"ח יש סרטונים שמכינים לקראת ניתוח , לקראת בדיקות הדמיה שונות (בעיקר בדיקת MRI ללא הרדמה בה הילד שומע רעשים מאוד חזקים ומתבקש לא לנוע כלל.

ב. טיפול רגשי מקצועי – הטיפול יסייע בהצפת נושאים שאינם גלויים לנו או בטיפולם עי גורם שלישי .

הטיפול מתקבל ע"י משרד החינוך באופן פרטני במסגרת החינוכית. הטיפולים מתאפיינים בטיפולים במוסיקה, בתנועה,ביצירה  במסגרת החינוך ובעלי ערך רב .