דרכי טיפול

מבחינתנו זה הפרק החשוב ביותר באתר בו מודגשת החשיבות שלכם בטיפול בילד/ה והשפעת הטיפול על מצבו העתידי עם קבלת האבחון .

 

מטרות הטיפול השמרני :
מפרק מוכל בעל טווחי תנועה שאינו כאוב .
בטווח הקצר במהלך שלבי המחלה המטרה הינה לשמר את צורתו העגולה של ראש מפרק הירך וההכלה של ראש המפרק ב"בית שלו" במרחשת/בשקע ,מדובר בהשקעה לטווח קצר לצורך חזרה מלאה לשגרה ובטווח ארוך זאת מכיוון שהשגת מטרות אלו יסייעו במניעת שינויים ניווניים בגיל מבוגר (אוסטיאוארתריטיס) .
מכיון שהיקף הפגיעה המבנית בראש מפרק הירך אינו קבוע, והוא יקבע בהתאם לחומרת הפגיעה והיקף הלחץ המכני שמופעל על המפרק במהלך חיי הפרטס, השינויים האלו יגרמו להבדלים באורך הגפיים ושינויים ניווניים בתוך המפרק ולכן החשיבות בטיפול שמרני בשילוב ניטור העומס.

 

העקרונות החשובים בטיפול שמרני הינם:
* שמירה על טווחי תנועה -
 
טווח התנועה של המפרק הינו השתקפות של מצב הפרטס של ילדכם/ן ,
ברוב המקרים עבודה אינטנסיבית שלכם/ן תוביל לתוצאות מיטביות בטווח הקצר והארוך.דמיינו דלת חורקת שצריך לשמנה כדי שלא תחרוק או לחילופין שלא תצא ממקומה כך ראש מפרק הירך דורש מכם/ן עבודה, להפעיל אותו ולייצבו במקומו לאורך ההתפוררות,הספיגה כי אנחנו לא רוצים שאריות עצם מחוץ למרחשת וכדי העצם החדשה תדע להבנות נכון ובמקום הנכון .
במהשך יפורטו טיפולים שמרניים שאנו מודעות לחשיבותן אך ברוב המקרים מדובר בפעם/פעמיים עד שלוש בשבוע ולא בטיפול יומיומי אינטנסיבי. עבודה יומיומית בשיתוף הילד תוביל להשגת המטרה. 

 

 

* ניטור העומס על המפרק הפגוע
המפרק פגוע נושא בהגדרה את משקל גופו של הילד, בעבר אי נשיאת משקל מוחלטת על המפרק הפגוע היתה מומלצת ושכיחה בתחילת המאה ,גישה זו נסתרה כיום בעבודות מחקר מוקדמות .

במסעות הפרטס של הבוגרים בישראל ובעיקר בעולם ,תשמעו על מדינות נוקשות שמנעו עומס מוחלט :הילדים והילדות שכבו במשך כשנתיים על מיטת ביה"ח ללא תזוזה, מדינות שנקטו בגישת הסדים :היו צמודים לסד בתנוחת פיסוק עם מקל המחבר בין ההרגליים ולא מאפשר תזוזה מלבד תנוחת הפיסוק, ומדינות ליברליות יותר שהילדים התניידו בקביים,כסאות גלגלים.

גישה זו נסתרה בעבודות מחקר  ולכן כיום אין המלצות מסוג זה למרות שניתן להבין לוגית מדוע התנהלו כך רפואית.
אנחנו מדגישות ביתר שאת את החשיבות בניטור מלא של הפעילות הגופנית ,מניעת מאמץ ומנוחה לאורך כל השלבים.
 

למרות הגישה הליברלית הנהוגה כיום בה הרופא/ה המטפל/ת ישלחו את הילד לשגרת יומו במקרים בהם קיימת הכלה ,אנחנו מדגישות אצל כל הילדות והילדים ובעיקר בשלבים ההרס והבנייה את החשיבות בניטור מלא של הפעילות הגופנית ,מניעת מאמץ ומנוחה לאורך כל השלבים.

ריצות וקפיצות מהוויים זעזוע ועומס חריג על המפרק ועלולים לגרום להחמרת הנזק שקיים באופן טבעי.

המשמעות של פעילויות אלו הינה שהם עלולים לגרום לעיוותו ,יציאה מהמרחשת, התפוררות העצם החדשה והפגיעה והחמרת השלב ומהלכו הטבעי. נזקים אלו יתבטאו בתופעות הלוואי שמאוד כואבות לילדים באופן מיידי : כגון דלקות בצקות נפיחות ונוזלים ויעלו את ההסתברות להתערבות כירורגית ויתבטאו בנזקים בתחילת גילאי ה 30.

 

כל הורה ינקט בגישה שונה החל מהקיצונית ועד הליברלית ובהתאם למצב המשפחתי והחברתי ,יחד עם זאת לעניות דעתנו "התועלת "בניטור הפעילות (לא לקחת חלק במשחקי כדורסל/כדורגל, טרמפולינות ,מגרשי משחקים) בשנים הראשונות או לאחר ניתוח היא משמעותית לעומת ה"עלות" שישא הילד למשך ילדות בגרות וחייו הבוגרים.

 
ריצות וקפיצות שמהוויים זעזוע ועומס חריג על המפרק עלולים לגרום להחמרת הנזק שקיים באופן טבעי - BIG NO.
המשמעות של פעילויות אלו הינה שהם עלולים לגרום לעיוותו של ראש המפרק ,יציאה מהמרחשת, התפוררות העצם החדשה שרק נוצרה ,פגיעה בה ובמרקם העדין שלה והחמרת השלב ומהלכו הטבעי.
נזקים אלו יתבטאו בתופעות לוואי שמאוד כואבות לילדים באופן מיידי ויתבטאו חיצונית: יחושו כאבים חדים באזור המפרק ולאורך הרגל, צליעה אשר תחמיר את העומס על המפרק פגוע . באופן פנימי בגוף הילד התופעות לוואי יתבטאו בצורת דלקות ,בצקות נפיחות נוזלים והביטוי ויעלו את ההסתברות להתערבות כירורגית עתידית או לסיבוכים אפשריים בתחומים אחרים כגון עקמת (כתוצאה מהליכה לא יציבה)

 

טיפולים שמרניים :

אנחנו ממליצות על הטיפולים הבאים ,לא חייבים לבצע את כולם ואפשר למנן ולשלב ביניהם בהתאם לצורך. כולם צריכים להיות ממומנים ע"י הקופה .

1. טווחי תנועה בבית: 

אנחנו נתחיל מהטיפול- הכי חשוב שזה הטיפול בבית! אך טיפול זה אינו יכול להתבצע באופן בלעדי.

טווחי תנועה בבית :בקור ערב ואם אפשר גם צהריים במשך כ 5 עד 10 דקות.

נסתייג ונאמר שזו לא המלצה רפואית טיפולית גורפת אנחנו משתפות מניסיוננו , הנושא כרוך בלמידה של ההורה כיצד לבצע תרגילי טווחי תנועה עם הרופא ועם הפיזיוטרפיסט. ממליצות לצלם את התנועות וליישמן בבית.

בבית על מזרן יוגה רך ,בבוקר לפני ביה"ס או הגן בערב לאחר מקלחת ארוכה ,חמימה ומרגיעה. אפשר להשתמש בשמנים או בקרם הומופאתי משכך כאב.

הבונוס : זמן איכות עם הילד ואפשר לצרף את יתר בני המשפחה.

באמצעות התרגילים תחושו את המפרק ותוכלו לזהות מראש "בעיות" הכלה ו/או כאבים בתנוחות שונות.

2. פיזיוטרפיה

קיימים מעט בעלי מקצוע בתחום זה בעלי היכרות וניסיון עם ילדי/ות פרטס, המטפלים בקופות החולים ברובם המכריע מטפלים במבוגרים ואינם בעלי ניסיון אך לצערנו אמונים על אישור מימון הטיפולים (נושא מימון ראו ערך בירוקרטיה) , באם אין חפשו מטפל מומחה .

גילאים צעירים ללא בעיות בהכלה המטופלים שמרנית- מדובר ב"תרגילי יבשה" שלאחר הסבר של מומחה בתחום ניתן לבצע את התרגילים עצמאית בבית. 

3. הידרותרפיה –

הידרוטרפיה הינה למעשה "פיזיוטרפיה במים" מומלץ מאוד לילדי הפרטס .שיעור יחידני בבריכה טיפולית מחוממת .חשוב להקפיד לבצע את הטיפולים במקום מוסדר ומאושר עי קופ"ח וכי הטיפול יבוצע ע"י הידרותרפיסט/ית שהינו/ה פיזיותרפיסט/ית בהכשרה.

מומלץ לפני הטיפול שהמטפל/ת יבצעו כמה תרגילים ביבשה לבחינת הטווחים לטיפול תואם מצב ולוודא שיש התאמה וכימיה בין הילד למטפל (לא מתאים –תחליפו).

היתרון במים הוא עצום כיוון שאין נשיאת משקל ועומס על המפרק הפגוע ,הילד מרגיש משוחרר מכאב בכל פעילות שתעשה במים ובכך לבצע תרגילים שלילד יהיה קשה לבצע ביבשה .

יתרונות הטיפול הינם : שמירה ועבודה על טווחי תנועה ,שחרור והרפיה במים ,הפחתת הלחץ מהשרירים ,חיזוק השרירים התומכים במפרק הירך ,ייצוב הגוף והסימטריה שלו .כמה פעמים בשבוע ?כמה שניתן.

4. שחייה

בגילאים המעט בוגרים יותר חשוב לשלב לימוד שחייה או לימוד סגנונות מתאימים לפרטס, "לעשות מהלימון לימונדה" סגנון חתירה יכול להתאים, סגנון חזה פחות בשלבים הראשונים . יש לקבל הנחיות לאופי הסגנונות המתאימים לשלב המחלה.

5. היפותרפיה -רכיבה על סוסים:

לצורך פעילות זה נדרשת הסכמה של אורתופד ילדים ,ישנם מקומות טיפול מסובדסים עי הקופה בחוות מורשות ומפוקחות – ודאו זאת טרם התחלת טיפול.

בחווה תעשה בחינה של הילד כדי לבצע התאמת הסוס ותוכנית הטיפולים. בעת הרכיבה מלווה את הילד
המדריך הטיפולי (גם כאן עדיפות לפיזיותרפיסט/ית) ועובד נוסף המשגיח מן הצד השני של הסוס.

לרכב על הסוס זה הדבר הקרוב ביותר להליכה כיוון שגב הסוס נע אחורה וקדימה, מצד לצד ומעלה ומטה.

הסוס לטיפול ייבחר בהתאם לרוחב הגב, שטוח/גבוה ומספר פקטורים נוספים.

במהלך הטיפול יוחלט אופן הרכיבה לעיתים עם הפנים קדימה, פנים אחורה, בשכיבה, שכיבה על הצד ועוד וריאציות רבות ומגוונות.

30 דקות רכיבה על הסוס משולה לשעתיים טיפולי פיזיוטרפיה ביבשה (לא מוכח מחקרית). הטיפול בעל ערך רב מאוד לא רק בהיבט
האורטופדי : מושגות מטרות של בהיבט הרגשי (סוס היא חיה מופלאה בהיבט חיזוק רגשי), טונוס נמוך, היפראקטיביות ויתרונות רבים נוספים.

6. רכיבה על אופניים –

מומלץ מאוד לחיזוק השרירים ושמירת טווחי התנועה. יחד עם זאת יש את סיכון הנפילה והפציעה. בגילאים הצעירים להקפיד על גלגלי עזר ולדעתנו בפרטס מומלץ לא לנסות לדלג על השלב הזה לצורך בטיחות והקלה על המאמץ הגופני. במרבית ימות
השינה ניתן לרכב בחוץ בימים שלא ניתן לרכב קבעו גלגל קדמי מעט לגובה ותתנו לילד לפדל "באוויר" כמה פעמים ביום.

לסיכום:

כפי שציינו הטיפולים מממומנים אך משאב הזמן כהורה הינו מוגבל לכן שימו דגש על התרגילים בבית כולל האופניים .